החלטה בתיק ק"ג 36277-11-10

רקע כללי

1.         השאלה שהובאה לפתחנו הינה - האם יש לבית דין זה סמכות עניינית לדון בתובענה אם לאו

וכיצד יש לנהוג בה ככל שיקבע כי בית הדין נעדר סמכות כאמור.

2.    התובעות הגישו תובענה לבית דין זה תחת הכותרת: "המרצת פתיחה" במסגרתה התבקש בית-הדין להעניק להן או למי מהן את הסעדים הבאים:

§        פסק-דין הצהרתי ו/או פסק-דין המורה כי על הנתבעות 2,3,4 (להלן: "קופות הגמל") לשחרר לטובת הנתבעים 5 (ששמותיהם צויינו ברשימה שצורפה כנספח א' לתובענה) את כל הסכומים שהצטברו לזכותם ו/או לזכותו של כל אחד מהם, על חשבון גמל ו/או פיצויי פיטורים ו/או השלמת פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו של כל אחד מהנתבעים הללו אצל הנתבעת 1 ו/או הנתבעת 2.

§        ליתן פסק-דין המחייב את הנתבעת 1 ו/או הנתבעת 2 להעביר או לשלם לנתבעים 5 ו/או למי מהם פיצויי פיטורים לאלתר ו/או כל סכומי השלמה לפיצויי פיטורים מעבר למה שהצטבר לזכותם או לזכות מי מהם בקופות הגמל בהתאם לתקופת עבודתם אצל הנתבעת 1 ו/או הנתבעת 2 ובהתאם לשכרו האחרון של כל אחד מהם אצל הנתבעת 1 ו/או הנתבעת 2 ו/או מי שבא במקומן.

§        לחילופין, התבקש ביה"ד לחייב את הנתבעות 1-4 או מי מהן במאוחד או בנפרד להעביר לידי התובעות 1,2 את כל הסכומים שהצטברו לזכות העובדים או מי מהם בקופות-הגמל על חשבון גמל ו/או פיצויי פיטורים על מנת שסכומים אלה יועברו לנתבעים 5 בהתאם לזכותו של כל אחד מהנתבעים 5 לפיצויי פיטורים או לגמל.

§        ליתן פסק-דין או הוראה אחרת המחייבת את הנתבעות 1-4 ו/או מי מהן במאוחד ובנפרד כלפי התובעים ו/או כלפי הנתבעים 5 או מי מהם כפי שיראה לבית-הדין תוך שקילת זכויותיהם של הנתבעים 5.

§        בנוסף התבקש בית-הדין לחייב את הנתבעות 1-4 לשלם לתובעים הוצאות משפט.

התשתית העובדתית כפי שפורטה בתובענה הינה כדלקמן

3.    התובעת 1 (להלן: "יוקרה שרותים") הינה חברה העוסקת בסיעוד ובשרותי אשפוז.

4.    ביום 26.5.10 שכרה יוקרה שרותים מאת התובעת 2 (להלן: "יוקרה") מרכז רפואי הנמצא על שטח מקרקעין בגוש 15437 חלקה 42 (להלן: "המרכז הרפואי") בהתאם להסכם שנערך באותו מועד, כפי שצורף לתובענה כנספח 1.

5.    מטרת ההסכם היתה הפעלת מרכז אשפוז רפואי בו יאושפזו חולים, לרבות חולים סיעודיים. בהתאם לאותו הסכם התחייבה יוקרה שרותים להפעיל את המרכז הרפואי באמצעות עובדיו שעבדו בו טרם לתחילת ההסכם

6.    עד סמוך לחתימתו של הסכם ההפעלה; קרי - עד ליום 26.5.10 הפעילה הנתבעת 1 (להלן: "כלל אשפוז") את המרכז הרפואי תוך שהיא קולטת ומעסיקה את כל עובדי המרכז כעובדיה. לטענת התובעות, כלל אשפוז החלה להפעיל את מרכז האשפוז ולהעסיק את עובדיו, לרבות העובדים שהוגדרו כנתבעים 5, כבר בשנת 1995 עת שכרה את המרכז הרפואי על כל חלקיו.

הוסיפו  התובעות וטענו כי העסקת עובדי המרכז (לרבות העובדים הנזכרים כנתבעים 5) על-ידי כלל אשפוז נמשכה ברציפות עד לסוף חודש 4/10, בין היתר, מכח הסכם מיום 6.12.05 וכן מכח הסכם שכונה "הסכם פשרה" מיום 10.3.10.

כך שסך כל תקופת ההעסקה של כלל אשפוז נמשכה כ- 5 שנים.

7.    לטענת התובעות במשך כל תקופת העסקתם של הנתבעים 5, הפרישה כלל אשפוז כספים לנתבעות 2-4 (להלן: " לקופת-הגמל") וזאת על חשבון גמל ופיצויי פיטורים.

התובעות הסתמכו בכתב התביעה על הסכם הפשרה מיום 10.3.10 בציינן כי כלל אשפוז התחייבה בהסכם זה כי היא [כלל אשפוז] תשא בכל חוב, חבות, עלות והוצאות שיגרמו בגין התקופה בה הועסקו העובדים המועסקים על-ידי כלל אשפוז, לרבות דמי הבראה, חופשה, תשלום בגין ימי מחלה, פיצויים, פנסיה, קרנות השתלמות, פיצויי פיטורים - לפי משכורתם האחרונה אצל "השוכר" כמשמעו בהסכם הנ"ל  [כלל אשפוז].

הוסיפו התובעות וטענו כי ההתחייבות הנ"ל ניתנה כהסכם לטובת צד ג' (לטובת העובדים) ומכוחה חייבת כלל אשפוז לשלם לנתבעים 5 פיצויי פיטורים עד ליום בו סיימו את עבודתם אצלה (31.3.10) אלא שכלל אשפוז מסרבת לקיים התחייבות זו ללא נימוק, כאשר תכליתה של התביעה היא לגרום לכך שכלל אשפוז תקיים את התחייבותה כאמור.